<h1>תניא רבתי סימן כ"ח</h1>
<h2>דף לו:</h2>
ואפילו אפה ובשל חמשת המינין עם שאר דברים, בטלין הן לגבי חמשת המינין והוו חמשת המינין עיקר ושאר דברים טפלה. ומברך על חמשת המינין ופוטר השאר, דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כל שיש בו מחמשת המינין מברכים עליהן בורא מיני מזונות. וכן הלכתא. ומצאתי בשם רבינו ישעיה ז"ל הנך מלייתות הנאפות בתנור מבשר או מדגים או מגבינה, אע"ג דבשר ודגים וגבינה עיקר מברכים עליהן המוציא, דבתר חמשת המינים אזלינן ולא בתר בשר ודגים וגבינה דחשיבי לאינשי, דכי היכי דבמעשה קדירה חשיבי חמשת המינים ומברכים עליהן בורא מיני מזונות, הכי נמי במאפה תנור חשיב ומברכים עליהן המוציא. ומסתברא דוקא אם קבע סעודתו עליהן, אבל אם לא קבע סעודתו עליהן מברכים עליהן בורא מיני מזונות.
דייסא. וחביץ קידרא, הוא קמח ודבש. וצפיחיות ורקיקין. ולביבות ומלמולין. הן וכל הדומה להן שהן מעשה קדירה מברכים עליהן בורא מיני מזונות. בין אם קבע עליהן סעודתו בין אם לא קבע. בין אם בישלן במים ושמן, בין בדבש ובחלב או שאר משקה. וכמו כן המים שנתבשלו בהן הם וכיוצא בהן מברכים עליהן בורא מיני מזונות. כך מצאתי בשם רבינו ישעיה ז"ל.
<h2>דף לז.</h2>
ואורז ודוחן. בין אם עשאן פת, בין אם עשאן מעשה קדירה. בין אם היו הפרוסות קיימות, בין אם אין הפרוסות קיימות, מברך עליהן בורא מיני מזונות ולבסוף ולא כלום. כך כתבו רבינו שלמה ורבינו ישעיה ז"ל. אבל רבינו יצחק פאסי ז"ל פסק בפת אורז בורא מיני מזונות, ופת דוחן שהכל. ומצאתי בשם רב יהודאי גאון ז"ל דוקא על חמשת המינין מברכים בורא מיני מזונות, אבל אאורזא לא. וכן מצאתי גם בשם רבינו שמואל בן חפני גאון ז"ל, הלכה רווחת שאין מברכים בורא מיני מזונות אלא על מה שהוא מחמשת המינין, ועל מה שיש בו מחמשת המינין. ודוקא אם עשאן פת או מעשה קדירה, מברך עליהן המוציא ובורא מיני מזונות. אבל אם אכלן חיין כמות שהן, מברך עליהן בורא פרי האדמה. ואם טחנן ועשאן קמח ואוכל מהן בקמחן בלא בישול ואפיה מברך עליהן שהכל. כך פסק רבינו ישעיה בשם הגאונים ז"ל.
<h2>דף לז:</h2>
לחם שבישלו ועשאו כמין חביצה, אם אין בה מראה לחם מברכים עליה בורא מיני מזונות. ואם יש בה מראה לחם מברכין עליה המוציא ושלש ברכות.
<h2>דף לח.</h2>
כובא דארעא (מאפה רך) שלישתה רכה ואופין אותה על הכירה. אם קובע אדם סעודתו עליה מברכים עליה המוציא ושלש ברכות, ואם לאו מברך עליה בורא מיני מזונות. כן הורה לי מורי הרב חביבי. ומצאתי בשם הר' אביגדור ז"ל כי קביעות סעודה האמורה בכובא דארעא ולחמניות ופת הבאה בכסנין היא בסעודת הבקר והערב, לאפוקי אם אוכל אותן במקרה בשאר שעות היום, שמברך עליהן בורא מיני מזונות. גם אם קבע על הפת ולבסוף הביא אלו לקינוח סעודה מברך עליהן בורא מיני מזונות דהוו להו כמו פירות. ולאחריהן לא יברך, דברכת המזון פוטרתן. שאין לך דבר שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו, אלא פת הבאה בכסנין בלבד. וכתב רבינו יצחק פאסי ז"ל היכא דאכיל להו בתורת כסנין, בתחלה מברך עליהן בורא מיני מזונות ולבסוף ולא כלום. והיכא דאכיל להו בתורת קביעותא מברך עליהן המוציא ושלש ברכות. וכן כתב רבינו שלמה ז"ל. אבל רבינו ישעיה ז"ל כתב דלא גריעי מדייסא ומעשה קדירה שמברכים אחריהן מעין שלש. ודקאמר אין לך דבר שטעון ברכה לפניו ואינו טעון ברכה לאחריו אלא פת הבאה בכסנין בלבד, כגון שבאו בתוך הסעודה קודם שיברך ברכת המזון, ומשום דנפקי בברכת המזון. אבל אם באו אחר ברכת המזון צריכין ברכה לפניהן ולאחריהן.
שתיתא עבה (פרינט"א) שהיא מקמח ומים ושמן או עם בשר, שעשויה לאכילה, מברכים עליה בורא מיני מזונות. ואם היא דבר העשויה לרפואה מברכים עליה שהכל נהיה בדברו.
<h2>דף מב.</h2>
ומצאתי בשם בעל היראים שהלחמניות שקורין אובלי"דש, וקנדי"לש, ניוול"ש, וכמו כן המושטצו"לי שלישתן עבה, מברכים עליהן המוציא ושלש ברכות.
<h2>דף מד.</h2>
חמשת המינין שהן: חטים, שעורים, כוסמין, שבולת שועל ושפון, הנאפין או מתבשלין שלא כעין לחם אין מברכין עליהן המוציא ולא שלש ברכות אלא מברכין עליהן בורא מיני מזונות ולאחריהן ברכה אחת מעין שלש.
